עברה שנה מאז שפתחתי את הבלוג הזה. באופן מפתיע הוא עדיין בחיים. אמנם לא כתבתי כמו שתכננתי, והרבה פעמים דברים שעברו לי בראש לא הגיעו בסופו של דבר לכתב. אפילו טיולים שעשיתי והיו אמורים להיות חלק עיקרי בבלוג חלקם לא נמצא כאן. גיליתי שמה שאני לא כותב מיד או תוך ימים ספורים אני לא כותב כלל מאוחר יותר. יש איזה פוסט או שניים שהתחלתי ולא סיימתי. אם להיות אופטימי יש סיכוי שעוד אסיים אותם יום אחד או שפשוט אפרסם כמו שהם. מה שבטוח זה שאת כל הפרטים שרציתי לכתוב כבר אין סיכוי שאזכור.
דבר טוב אחד שיצא הוא שאני מצלם יותר, כך שגם על דברים שלא כתבתי יש יותר תמונות ואפשר לצפות בהן.
עד עכשיו לא שמתי לינק לבלוג הזה בשום מקום כי הנחתי שהוא יגווע די מהר, נראה לי שעכשיו כבר אפשר.

לחששות שליווי את חייו של הבלוג הייתה סיבה טובה. פעם כבר חשבתי להתחיל לכתוב בלוג, ואפילו כתבתי את ההודעה הראשונה, הנה היא:

First message!
After considering it for a long time I’ve decided to start my blog.
The reason I started it today is because this is my birthday, and I thought giving birth to the blog on the same day is cool.

I’ll probably stop updating it one day or another, that’s one of the main reasons I didn’t start one till today.

What can you expect to find in it?
Well it is about me, my life and such. Probably a lot about my family, mostly my three adorable kids and about my hobbies, that include: basketball, juggling, ski, playing online diplomacy and some other stuff.

Hope everyone enjoys it.

Alon
May 23rd, 2007

לא הייתה הודעה שניה …

בכל אופן די הרבה השתנה מאז, עוד ילדה, עוד תחביב ועוד זמן שעבר.

מקווה שהבלוג יחגוג עוד יומולדת בשנה הבאה ושמי שקורא יהנה.

No related posts.

חגגנו לאמיר יום הולדת 9 בשביל התפוזים. עד עכשיו ארגנו ועשינו את ההפעלות בימי ההולדת לבד. הפעם נשברנו והזמנו מקום שבו אין צורך לדאוג להפעלה, כי המקום עצמו הוא האטרקציה. לשמחתי היה מוצלח מאוד !
חגגנו ביחד עם יואב, דאגנו לאוכל, קצת ממתקים נקנקיות בלחמניות תירס חם ועוגות כמובן.
סדר היום כלל התאספות של כל הילדים ומשחק באחד המתקנים בינתיים.

אח"כ קטיף תפוזים ( וקלמנטינות). תכננו משחקים שנעשה עם התפוזים אבל הילדים היו כל כך עסוקים במשחקים שלהם שלא רצינו להפריע. אח"כ הילדים התפזרו ושיחקו במתקנים ובסוף אוכל עוגה והביתה.
מבחינת הכנות ומאמץ זה היה היום הולדת הכי קל שעשינו עד היום. ובסוף הסתבר שגם הכי זול …

כל התמונות כאן

Related posts:

1. יום שני – שביל התפוזים ורכיבת לילה בבן שמן

לפעמים למרות כל המאמצים לתכנן את סופי השבוע כמו שרוצים יוצא ושני דברים מתנגשים.
פגשתי את אסף ( מרגלית) בסופר כבר מזמן והוא אמר לי שאסנת מארגנת לו יומולדת ב-11.9 בערב. אמרתי יופי ובנתיים אין לנו תוכניות. שבוע או יותר אח"כ הוא התקשר והזמין רשמית.
כמה ימים אחרי יואב כתב בפורום של עז הרים שמתוכנו יירוע ( הטעות במקור ובכוונה !) ונא לשריין את התאריך 11.9 !
אנשים לא יודעים שבארה"ב לא חוגגים ביום הזה ? אהה אנחנו לא שם. טוב הבנתי שיש בעיה ולאסף לא התכוונו להבריז אז נשאר רק לקוות שזה יסתדר ביחד.
היירוע כלל רכיבה משפחתית ואח"כ על האש. התוכנית הייתה לרכב 16.00 עד 18.00 ולהמשיך. אז החלטתי לנסות לזכות בכל הקופה. ההתלבטות אם לקחת את אמיר איתי לרכיבה הייתה גדולה ולא החלטתי עד הרגע האחרון. אמיר לעומת זאת היה מאוד החלטתי והודיע לי שהוא קבע עם יואב ולא רוצה לבוא. אז הלכתי לרכיבה לבדי ויעל הגיעה עם שאר הילדים מאוחר יותר.
נפגשנו בבית של טל ינאי בגבע כרמל ומשם רכבנו במסלול קליל. הרגשתי קצת כמו רווק צעיר … כשמסביבי משפחות עם ילדים. עצרנו במועדון הצניחה של חוף הבונים והילדים זכו לראות מטוס מבפנים. שם גם התחילו הפנצ'רים. גם לעגלה הנגררת של רן וגם לרועי הבן של צביקה. לעמנואל כבר היה פנצ'ר מוקדם יותר, הג'יפה ממש השפריצה בעוצמה רבה החוצה. יואב העמיס את רועי על הרמה, את האופניים שלו העמיסו בבגאז' של העגלה והמשכנו חזרה.
שלחתי ליעל הודעה שאנחנו מאחרים אבל היא כבר הייתה עם הילדים האוטו ולכן יצאה לדרך וכמובן הגיעה לפנינו אבל זה יצא מוצלח כי כך הילדים התרגלו למקום עד שכולם הגיעו.
האוכל היה טעים והיה נחמד מאוד.קצת אחרי שמונה חזרנו הביתה ובדרך אספתי את רחל שעשתה לנו בייביסיטר בהמשך הערב. התארגנו, התקלחנו ויצאנו לחלקו השני של הערב באיחור אופנתי קליל.
אצל אסף היו הרבה אנשים, אני לתומי חשבתי שהוא הזמין רק את החברה מהטכניון אבל הסתבר שזה אירוע לא קטן. אסי מרגלית היה שם אחרי שנים רבות שלא נפגשנו. מתברר שהוא גר שקיסריה ועובד באור עקיבא, והספיק להיות כמה שנים בחו"ל באמצע ועבד בעבודות שונות ומשונות.
האירוע האומנותי של הערב היה בופעה של נלי עמר עם מסכות שבה היא משתפת את הקהל. מעניין אך לא ממש לטעמי. עירד הפתיע ביכולתיו התיאטרליות !
בכל מקרה תמיד טוב לפגוש את החברה מהטכניון.
חזרנו הביתה בערך ב1.30 והחזרתי את רחל לביתה. עד שהלכתי לישון כבר היה אחרי 2.00 וההתלבטות לגבי השקמה מוקדמת לרכיבה בבוקר הייתה גדולה אך בכל זאת כיוונתי את השעון ל5.30 !

Related posts:

1. נחל אלכסנדר
2. בוקר בחורשן
3. השלמה מסוכות