פורסם לראשונה בקומונת כרמליTeam.
הארוע היה ב 2011 30.11-1.12

הכל התחיל כשיעל הציעה שניסע השנה לדזרט צ'אלנג'. השאלה הגדולה הייתה מי רוכב מה ואיך זה יסתדר.
בסוף החלטנו שננסה לרכוב כולנו את המשפחתי (14 ק"מ) ואני ארכוב עם ערן למחרת בזוגות את הארוך שזה אומר 70 ק"מ. האתגר הבא היה לארגן אופניים כך שכל הילדים יוכלו לרכוב וגם השאלה המטרידה האם נצליח להעמיס את הכל על אוטו אחד.
לקחנו מאח של יעל טריילר ובדקתי שהכסא שיש לי עוד תקין. גיליתי שאני לא יכול לחבר אותם ביחד לאופניים שלי ולכן תכננו שיעל תגרור את עידו באופניים שלה ואני את ליבי בשלי. אחרי קצת בדיקות ואילתורים עשינו סיבוב נסיון ובו התברר שליבי שינתה את דעתה והיא מסרבת בתוקף לעלות על הכסא מאחורי …
בחמישי בערב ארזנו את הכל, בעיקר יעל ובשישי קמתי מוקדם כדי להתחיל להעמיס את הכל על האוטו. אחרי שעתיים בערך האוטו היה עמוס ועליו כל הציוד ואז נזכרתי ששכחנו את השמיכות. הורדתי זוג אופניים מהגג, העמסתי עוד שני תיקים עם שמיכות פוך בפנים והחזרתי את האופניים. 9 וקצת ויצאנו לדרך לפי התכנון.

הגענו קצת לפני 12 והתחלנו להתארגן לרכיבה המשפחתית. רישום זריז ובמקביל פריקה של כל האופניים והרכבתם וב12:45 הם יצאו לדרך. אפילו נמרוד (הכרוז הנצחי) התלהב : "יש כאן אמא שגוררת את הבן שלה".

נשארתי לשעשע את ליבי, ניסנו לבנות את האוהל הגדול אבל לא היה מה לשים בתוכו והרוח הפילה אותו, אז הקמנו את הקטן בינתיים וליבי שיחקה עם כל הריצ'רצ'ים. אח"כ נחנו קצת חיכינו ואז אכלנו ובסוף כולם חזרו מאושרים.

המשכנו בהתארגנות, הקמנו אוהל עשינו סיבוב בדוכנים, אכלנו הקשבנו לקבלת שבת, קצת שירים מההופעה ו21:30 כבר היינו מוכנים לסגירת הבסטה. שכחתי לציין שבערב ניסיתי להוריד את המחבר של הכסא ילדים מהאופניים שלי ולא הצלחתי. נסיונות, חיפוש עזרה, נסיונות לנסר וכל רעיון אחר לא צלחו והעצה הכי טובה שקבלתי הייתה לנפח את הבולם ולהוריד את זה אח"כ בבית עם מסור דיסק.

בבוקר 5:15 כבר התעוררתי למרות שתכננתי קצת יותר מאוחר, ראיתי שאני כבר לא נרדם שוב והחלטתי לקום ולהתארגן רגוע. שירותים קורנפלקס מתלבש ובנתיים נמרוד כבר מצא את המיקרופון ומתחיל את היומית שלו, הזכיר לי קצת את ההשכמות של הצופים בעופר. הוא מודיע שרומן כבר מחכה שיביאו לו בעיות טכניות ואני מחליט לנסות שוב, קופץ אליו עם האופניים ואחרי מבט קצר הוא מסכים שאין מה לעשות ומנפח את הבולם היטב. חוזר לאוהל ורואה שערן הגיע. מתלבט מה ללבוש ומחליט להשאר עם ביב חולצה קצרה וארוכה מעל. מוציא אבנים מהנעליים ועוברים לקו הזינוק, שוב מתלבט לגבי החולצה הארוכה אבל מחליט להשאיר. מזכיר לערן שאנחנו כאן בשביל הכיף … מסתבר שזה קצת בעייתי כשאתה על קו זינוק ותיכף מתחילה ספירה לאחור, בטח כשהשותף שלך עם אופני זנב קשיח מקרבון. תדרוך קצר ויוצאים לדרך קצת צפוף ובהתחלה יש הרבה אבק. מחילים די רגוע להתחמם קצת וגם לעקוף כאלה שנדחפו לפנינו בזינוק. רוכבים קצת בנחל וערן אומר שהשנה הסיבוב הפוך בכיוון, אחרי כמה קילומטרים ערן מודיע לי שנגמרה העליה ואני תוהה על לאיזה עליה הוא מתכוון ?
מגיעים למישור וזוג שעקפנו בעליה עובר אותנו בקצב עצבני, מחליטים שהגיע הזמן להעביר הילוך ועוברים למוד כביש, מחליפים הובלה מדי פעם וזה באמת עובד, עוקפים אותם בחזרה וממשיכים בקצב עד לפידינג זון. עצירה קצרה וממשיכים, עוד קצת מישור וירידה לנחל פרצים שם קצת מעכבים אותנו אבל ביציאה מהנחל ממשיכים לדחוף. עוברים ליד וורן שזורק מילות עידוד, רואים ממול את רוכבי ההקפה הבודדת מדוושים להנאתם וקצת אח"כ סוגרים הקפה אצלי יצא 1:07. מתחילים את השניה ואחרי זמן קצר אני מגלה את העליה שלא הרגשתי בהקפה הראשונה. מוריד הילוך מעלה קאדנס ואומר לערן שאני מתחיל להרגיש עייפות. הוא יורד מהמפלטה …
נכנס לקצב שנוח לי בעליה ומגלה שזה עדיין מספיק כדי לעקוף הרבה רוכבים. עוברים את צביקס שזורק מילה טובה ואני מתרכז בלשמור על ערן קרוב, חולפים על פני מישהי יפה עם חולצה יפה כמו שלנו וממשיכים. מגיעים למישור ואני משתדל לתרום את חלקי בהובלה אבל ערן נוטל את רוב העומס. עוקפים הרבה מהמקצים היותר קצרים ומגיעים שוב לפידינג זון, עוצרים ליד, דוחפים ג'ל ( אני גם תמר ואיזוטון) וממשיכים. בנחל די צפוף אז נזהרים. שוב עוברים ליד וורן ואדמקה שמעודדים. ודי מהר סוגרים את ההקפה השניה. הזמן 2:16 נדמה לי.
סיבוב שלישי וברור לי שאני צריך לשמור כוחות בעליה, אומר לערן שמבחינתי זה לא ממש משנה אם נסיים ב3:25 או 3:35, רוכבים יחסית רגוע את העליה ובמישור ערן מוביל ואני מנסה להצמד אליו כמה שאפשר, ראוה שמדי פעם הוא מוריד קצב בשבילי. מגיעים שוב לפידינג זון, מסיים את האיזוטון, בננה ולדרך. פתאום אני קולט שנשארו רק עוד 10 ק"מ ואני מרגיש טוב, מה גם שמכאן זה מישור וירידה קלה, עובר קדימה ומתחיל להגביר את הקצב. לערן אין בעיה והוא צמוד אליי מאחור. עוקפים עוד רוכבים, מזהה חבר מזכרון שעושה שתי הקפות בכיף, חולפים על פניו. מודיע לערן שישכח מזה שאמרתי שהזמן לא משנה וממשיך. בערך קילומטר וחצי לסוף אני מבין שהתחלתי את הספרינט לסיום שלי מוקדם מדי ושאני מתחיל להתעייף, מוריד טיפה קצב אבל מיד ערן עובר קדימה ומשך אותי. אני מזהה לפני זוג שהיו סביבנו כל הזמן, עברו אותנו עברנו אותם וכך הלאה ומסמן אותם כמטרה. מגיעים אליהם עוברים אותם וכבר ממש קרובים לסיום, עוד מאמץ קטן ורואים את קו הסיום. נצמד אל ערן וכמה מטרים מהסיום יש ליצן שנוסע בזיגזג ודופק לנו את תמונת הפיניש.
זהו 3:26
מבט קצר מסביב ואני מגלה שלא מחכים לי, גם במעברים בסוף כל הקפה הסתכלתי לצדדים ולא ראיתי אף אחד. מסביר לערן שהם מחכים לי רק בעוד שעה לפחות, לא חשבתי שנסיים בפחות מ4 שעות. הולכים לאוהל וכולם שם משחקים על המחצלת מבסוטים.
התאוששות קצרה, קצת מנוחה ואוכל ברקע פודיומים. לאט לאט מתחילים לקפל ולארוז מסביבנו כולם מתקפלים.
מעמיסים הכל על האוטו, מאחורינו רק האוהל של נועה נשאר עומד ובסוף הכל על הואטו ונוסעים חזרה.

כל התמונות:

עוד תמונות מסתובבות ברשת.

No related posts.

שוב עבר הרבה זמן מאז שכתבתי משהו והיה הרבה מה לכתוב כמובן. אבל מה שטוב בבלוג זה שהוא עוד כאן ואפשר להוסיף עדכון מתי שבא.
בקצרה מה שהיה זה:
טיול בסלובניה באוגוסט, כל המשפחה 12 יום, כיף גדול.
הילדים חזרו לבית ספר ולגן, עידו בכיתה אלף ויש לנו שלושה ילדים באותו בית ספר.
כמה רכיבות אופניים מרשימות כולל מחנה אימון בצרעה, דזרט צ'אלנג' וצ'ימיצ'ורי אחריו.
חופשת סקי בחנוכה עם אמיר ושני בסלה רונדה איטליה.

היות ועל חלק מרכיבות האופנים כבר כתבתי אני אוסיף את זה כאן בשינויים קלים.

Related posts:

1. שבת בשמשית
2. יום כיפור
3. סיכום רכיבות השבוע

לקח קצל זמן אבל ליבי התחילה לקפוץ. הפעם הראשונה שראיתי אותה ממש קופצת, כלומר ששתי הרגליים עובות את הרצפה בו זמנית הייתה בכנס הג'אגלינג בסחנה בפסח ( אפריל). אבל אז זה היה בקושי רב. לאחרונה היא ממש התחילה לקפוץ בהתלהבות ורוצה כל הזמן שאקפיץ אותה גבוה.
זה הולך ככה: מחזיקים את הידיים ואז יש קפיצות קטנות שהיא קופצת לבד ויש קפיצות גדולות שאני מניף אותה למעלה.
במסיבת הסיום של הגן היא קפצה בהתלהבות :

No related posts.

עבר הרבה זמן מאז שפרסמתי כאן משהן. אולי מתישהו אעשה פוסט של השלמות. בכל מקרה מתקדמים הלאה.
בסוף השבוע האחרון בילינו שוב אצל מירי ודודו. זה התחיל עוד בשבוע שעבר כשהם באו לבקר אותנו בדרכם לחוף דור. ואז עלה הרעיון שאמיר ושני יבואו אליהם לישון באחד היים. ביום חמישי בערב דודו עבר דרכנו בדרך חזרה מהעבודה ואסף אותם. ביום שישי אחרי הצהריםם נסענו יעל ואני עם עידו וליבי אליהם, כשמירי הציעה שנישאר לישון שם ונטייל בשבת וכמובן שהסכמנו.
בערב מיד שהגענו קפצנו לבריכה כי דודו הילדים היו שם כי לרגב היה משחק כדורמים. הספקנו קצת להיות בבריכה לפני שסגרו וחזרנו אליהם הבייתה לארוחה שדודו הכין. אחר כך ישבנו בחוץ קצת וקישקשנו וגם סיגל וערן השכנים שלהם הצטרפו. הילדים העסיקו את עצמם מצוין.
בשבת בבוקר אחרי ארוחת בוקר התארגנו וקפצנו לדרבשיה. המסלול קצר וכיפי. ליבי הלכה את 100 המטרים הראשונים, בקצב איטי מאוד כמובן אבל כשהגיעה למים זה כבר היה יותר מדי בשבילה והעברנו אותה למנשא. גם שם היה לה מה להגיש בעיקר על הפטל והקנים שבצדדים ולמעלה אבל הסתדרנו. עצרנו מתחת לעץ במים הקרירים ואחר כך המשכנו עד לטחנת הקמח ועד לבריכה גבוהה יותר. לשאר הילדים ההליכה הייתה קלילה, בלי התפנקויות או תלונות, איזה כיף !
המים הקרירים ממש נעימים למרות החום מסביב.
חזרנו משם לבית של מירי ודודו, ארוחת צהריים קלילה ומשם חזרה הבייתה.

Related posts:

1. יום שבת – דרבשיה.
2. נחל אלכסנדר
3. טיול בנחל בצת

גם זה פורסם במקור בקומונת CarmeliTeam תחת הכותרת פיצוי.

יום שישי 18.2.2011

אחרי האכזבה הגדולה של יום חמישי בבוקר הרגשתי שאני צריך לפצות את עצמי באיזה רכיבה איכותית. שישי בבוקר אחרי שהילדים כבר במסגרות מעמיס את האופניים על האוטו ונוסע למירב, חונה באלונית ומחליט לפתוח בחימום בצד האחר כי כבר הרבה זמן לא הייתי שם. טעות. זה האזור הכי בוצי, העליה דווקא בסדר נכנס למקמויסה ומרגיש שעדיין חלק, מגיע לפניה על סלע ולרגע תוהה אם עדיף מימין או משמאל, בזמן שאני תוהה מזכיר לעצמי תחת לאחור, תחת לאחור ! מאוחר מדי. מוצא את עצמי מתעופף קדימה ומגלה שהאדמה דווקא רכה מאוד. בדיקה קצרה וחוץ מקצת לכלוך על יד ימין הכל מרגיש בסדר. האופניים אפילו לא נגעו ברצפה. נעצרו על עץ ומחכות לי כאילו אומרות, כאן אתה נופל ?עולה שוב על האופניים ואחרי שני מטר מחליק על סלע, שום דבר רציני אבל ביחד הבטחון כבר ברצפה. יורד את השאר בזהירות רבה, מוריד רגל פה ושם וכשמגיע למטה תוהה אם יהיה חכם להכנס ליער הקסום. בכניסה ליער הקסום אני מבין שהחוכמה ממני והלאה היום ושוקל רק אם להוריד כסא או לא, מחליט שחבל לעצור ומבטיח לעצמי להיות זהיר, מרוכז ושזה בסדר להוריד רגל מדי פעם. היום. ההתחלה הכל טוב נזהר על הסלעים ומקפיד בירידות. יש פריחה יפה מסביב, רקפות. הנה כלנית, 'תשאר מרוכז', הופ עוד אחת, 'תחת לאחור', עוד רקפות. מהאמצע אני מוצא את עצמי פתאום באזור הדמדומים, כלומר מוריד רגל במקום להעביר משקל לאחור. מתלבט אם לחתוך באמצע וכמובן ממשיך עד למטה, הולך קצת ורוכב את הרוב. מגיע למטה חותך ימינה עוקף את השלולית ונושם לרווחה. התחממתי. בצומת התלבטות קצרה מאיפה לעלות ומחליט להמשיך ישר ולטפס מאחורי הבית ספר. מגיע למעלה נכנס לסינגל שצמוד לחורשה, מלא עצים שכיסחו וחוסמים את המעבר. עובר דרך החורשה שנעלמה, מלאה בבני נוער בפעילות ועולה בשירותים, נזהר לא להחליק אחרי השלולית. ממשיך לדני מילר, שוב עצים על הדרך אבל פה כבר ידעתי שיש. הבטחון מתחיל לחזור, עולה למעלה ונכנס לדינוזאור, מרגיש מצוין וגם פחות בוצי כאן. שוב עולה ומרגיש טוב בעליה, מטפס עד למסיבת אסיד ויורד איתו עד למטה, באמת חגיגה, הנוף הפרחים מסביב. חושב אולי לעצור על המדף סלע אבל מחליט להמשיך, בחלק האחרון שוב הולך קצת. עליה, חותך ימינה ושמאלה על הדאבל ומחליט לנסות לעלות את העליה הירוקה, הולך טוב עד האמצע ושם אני מפספס קו ונתקע. דוחף קצת ברגל ומסיים ברכיבה יוצא קצת לפני קבוצת מטיילים עם כלבים שנראים די מופתעים. ממשיך לאמא של מרטין סיבוב תרגול של סוויצ'בקים מתוך הרגל, עולה בנסיון הראשונה את השורש, איזה כיף. יוצא להתחלת הג'ואל, ונכנס לקמיקזה מרגיש מצוין אבל כרגיל מפשל במדרגה השניה, טוחן בעצבנות את שאר העליה. מגיע לחניון רון ועושה שם הפסקה קצרה לחטיף. משם יוצא לגולגלות ושוב למעלה לגוזמת הלוך חזור, מצליח את שתי הקפיצות הקטנות שם שאני אוהב ומרוצה מעצמי. משם למסלול של המיני דאון היל, איזה כיף. לצערי המקפצה הקטנה מפורקת, דווקא כשהגעתי מוכן אליה. ממשיך עד למטה מתעלם מהמקפצות הגדולות מגיע לדאבל לוקח ימינה בין שלוליות. שוב ימינה לתחילת הטיפוס ועולה דרך הסינגל (שפרן ?) עד לחניון רון שוב. חותך לקמיקזה ויורד בימני (גב), נזהר לקחת את המעקף בסלע הקשה (כבר דפקתי שם פעם התרסקות ספקטקולארית, לא רציתי לשחזר את זה), מרגיש שאני מתחיל להתעייף ושמח שאני כבר בכיוון חזרה. יוצא מהקמיקזה, מרויח את הסינגל הקטן ליד המזרון אדום וממנו לקרייזי הורס, דהרה מהירה למטה ומשם חזרה למכונית.
כמעט 30 ק"מ 3וקצת שעות. כיף גדול.

מספיק עוד להחזיר את עידו הבייתה מהגן.
בערב לקינוח הופעה של עדי אשכנזי במרכז מירב, מצחיק !
שבת בבוקר סיבוב קצר בחורשן של שעתיים, ירידה בשביל ישראל עליה באפרתי 2 עוד קצת סינגלים כולל עליה באיילות וירידה בדאבל האבוד והבייתה. רכבתי עם איתן וגיל ע.

אוסף ילדים שהלכו לישון בשדות אחרים, יעל כבר ארזה את כל מה שצריך ונוסעים לטייל בפארק חוף השרון עם עינת ומומי, יפה שם!
חוזר הבייתה מתמוטט על הספה, מתעורר אחרי שעתיים.

Related posts:

1. חמישי בבוקר
2. 3 פעמים עופר
3. רכיבה ליער עופר

פורסם במקור בקומונת CarmeliTeam מה שהיה פעם קומונת Ez Harim
יום חמישי 17.2.2011

5.35 שעון מצלצל.
5:38 יוצא מהמיטה ויורד למטה דבר ראשון ניגש לטלפון לבדוק עם יש סמס, אין ! איזה כיף !
5.40 מתחיל נוהל בוקר, שירותים, שיניים קורנפלקס מתלבש, לא מוצא את הרצועה של המד דופק, מוותר עליו. מכין את האופניים.
6.00 מוציא הכל החוצה מעמיס את האופניים על האוטו
6.03 מתיישב ונזכר ששכחתי משהו בבית, נכנס חזרה להביא את הטלפון. מה זה ??? מה זה הסמס הזה ? מתי הוא הגיע ?
6.06 יוצא החוצה ועומד איזה 5 דקות מסתכל על האופניים על האוטו.
6.10 עדיין לא החלטתי מה לעשות.
האפשרויות, להחזיר הכל ולחזור למיטה, נראה לי מגוחך. לנסוע לאן שהוא ולרכוב, כנראה לא מוצלח. לרכוב לעבודה ? זה אומר לסחוב תיק עם לפטופ ובגדים, לא מתאים. לרכוב כביש ? סיבובים בשכונה ? טוב ננסה. יוצא מדוכא לסיבוב בשכונה. אחרי סיבוב קצר מחליט לעלות את העליה, מגיע למעלה עדיין מבואס וגם משועמם, יורד את הירידה וחוזר הבייתה.
~6.45 נכנס הבייתה מכין לילדים את הסנדביצ'ים לבוקר.
רואה סוף של משחק כדורסל ב NBA פורטלנד נגד ניו אורלינס ( איך לעזאזל הלייקרס הפסידו לקליבלנד ?).
7.00שומע שמתחילים להתעורר בבית, הולך לעזור.
שואל את יעל ומגלה שהרצועה של המד דופק במגירה של המצלמת וידאו …
8.00 מחכה שליבי תתעורר
8.20 עדיין מחכה שתתעורר
8.30 נוסעים לגן
ואני עדיין מבואס.

Related posts:

1. שייורי בית
2. יער עופר ועוד
3. יירועים

אמיר הוא 'תולעת ספרים'. הוא פשוט אוהב לקרוא וקורא הרבה. כמעט לכל מקום הוא לוקח איתו ספר. הקצב קריאה שלו מדהים. ברגע שספר מעניין אותו הוא פשוט נדבק אליו וקורא אותו בכל הזדמנות.
נכון להיום הוא אוהב לקרוא בעיקר פנטזיה, כבר נתתי לו לקרוא ספרים רבים שאני קראתי כשהייתי ילד, אומנם לא בגילו אבל כשהייתי צעיר.
אחרי שקרא את כל הארי פוטר ( יותר מפעם אחת) נתתי לו לקרוא את הסדרות של אחד הסופרים שהכי אהבתי דיוויד אדינגס. הוא התלהב וקרא מיד את כל מה שמצאנו בעברית. 5 ספרים של הבלגאריד, עוד חמישה של המלוריאן. שלושה ספרים של הטאמולי ואת בלגראת הקוסם ופולגרה גם. הוא קרא מספר ספרים מסדרת רומח הדרקון ומחכה להמשך כי לא מצאנו אותו בספריה. הוא ראה שאני קורא את הספרים של אן מקקאפרי ולקח לקרוא גם את הטרילוגיה ( הדרקונים של פרן). גם את הטרילוגיה של כריסטופר פאוליני הירושה הוא קרא ואת טרילוגית חומריו האפלים (המצפן הזהוב) של פיליפ פולמן.
לפני שבוע שאלתי אותו מה הם למדו בחשבון והוא ענה שהם למדו על מספרים ראשוניים. אמרתי לו שזה דבר מעניין וחשוב ואפילו שימושי וניסיתי להסביר איך משתמשים בזה בהצפנה לדוגמא. היה לי קצת קשה להסביר אז אמרתי לו שיש ספרים שמסבירים את זה טוב יותר ואני אנסה למצוא לו אחד. חיפשתי ומצאתי בספר המשפט האחרון של פרמה הסבר על מספרים ראשוניים והשימוש בהם. בדרך כמובן שהוא חקר אותי על מה זה המשפר האחרון של פרמה והיות והם כבר למדו על משפט פיתגורס ועל חזקות הצלחתי להסביר לו. הוא קרא את הקטע על מספרים ראשוניים ומה שמסביבו שם דיברו על האינסוף. יום אח"כ שמעתי אותו מסביר לחברים שלו על אינסוף …
בינתיים הוא קורא את כל הספר, משהו שלא חשבתי בכלל שהוא מסוגל, הייתי בטוח שישתעמם מיד.
כדי לאזן קצת לקחתי ממנו גם ספר שהוא קרא והתחלתי לקרוא גם, הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות מאת מייקל סקוט.

Related posts:

1. דברים קטנים 3
2. דברים קטנים 1
3. דברים קטנים 2

ביום שישי 4.2.2011 המשכנו ביום השני של טיול המדבר שלנו באופניים. התחלנו את הבוקר במצוקי דרגות בארוחת בוקר טובה, אח"כ התארגנו, צפינו ביעלים על המצוק ויצאנו לדרך. היינו חמישה, עדי ואילון רכבו רק יום אחד ובועז שלא הרגיש טוב ישן איתנו וחתך הבייתה בבוקר. נשארנו איתן, ליעד, אלי , גיל נ. ואני.
ההתחלה הייתה על דאבל לחימום וחיתוך לתצפית יפה על ים המלח והמצוק. משם לאט לאט מתחילים לטפס בשיפוע שהולך וגדל. בשלב מסוים רואים כבר את הקרן שנראת כמו שתי פסגות קרובות. פגשנו בדרך עוד כמה קבוצות של רוכבים, כבר כשיצאנו ממצוקי דרגות ראינו די הרבה מכוניות חונות ליד. זה מחמם את הלב לראות כ"כ הרבה רוכבים במקום לא כזה טריויאלי ורחוק מהמרכז. העליה לקרן עצמה היא ברגל, חלקנו השאיר את האופניים על ההר וחלק סחב אותם למעלה. התצפית מהקרן מרשימה מאוד. פגשנו שם חברה נחמדים שכיבדו אותנו בקפה. משם התחלנו בירידה חלקה על סינגלים משובחים, בעיקר אחד שעובר בתוך ואדי שבחלקו צפוף.
מזג האויר היה מפתיע מעט, בחלק גדול של היום טיפטף עלינו גשם. לא משהו שהפריע אבל ההרגשה הייתה שכל פעם שעוצרים מתחיל שוב גשם. מעבר לזה היה קריר ונעים שזה טוב.
בדרך חזרה עצרנו באבו גוש לחומוס אצל אבו שוקרי המקורי מספר 1 ! היה טעים.

פרסמתי גם סיכום קצר בקומונה, מי שרוצה יכול לקרוא גם את זה.

Related posts:

1. דרך הסוכר
2. רכיבה לזכרו של אהוד אפרתי
3. טיול אופנים במדבר

בתאריך 3.2.2011 יצאתי לטיול אופניים נוסף במדבר. הפעם תכננו על משהו יחסית קרוב, מסלול שכבר מזמן רציתי לרכוב ולא יצא – דרך הסוכר.
המסלול מתחיל ממעלה אדומים ויורד לכיוון ים המלח עוברים בדרך בנבי מוסא ומסיימים בצומת אלמוג.
היינו 8 והקפצנו מכוניות ממעלה אדומים לצומת אלמוג. יצא שהתחלנו לרכוב קצת מאוחר בסביבות 11:30 וזה לא השאיר הרבה זמן ספייר. בועז לא הרגיש טוב כ"כ, היה אחרי מחלה ולכן הקצב לא היה מהיר. אבל המסלול היה מעולה ! החלק השני של הירידה ממש כמו לונה פארק.
עדי הרביץ בנו הסברים בכל הזדמנות, ולמדנו על קירטון וגיר וההבדלים בינהם. לא הכל הוא הספיק היות ונאלצנו לעצור אותו כדי שנוכל להמשיך ולרכוב.

בסיום הרכיבה שקלנו מעבר ביקב שלנו אבל בגלל קוצר זמן ויתרנו.
נסענו למצוקי דרגות שם ישנו. קיבלנו חדר מינמליסטי וארוחת ערב טובה מאוד.

Related posts:

1. השלמות
2. נחל אלכסנדר
3. קרן אל חאג'ר

ביום שבת 5.2.2011 נסענו לבקר את מירי ודודו. התכנון במקור היה לטייל עם מירי ודודו באזור הכרמל אבל תחזית מזג האויר הייתה של גשמים ולכן החלטנו לנסוע אליהם ולנסיות לטייל באזור. נפגשנו בדרך ליד חורשת טל ועלינו לכיוון מפל סער. שם חנינו בין עוד הרבה מכוניות ועשינו 'טיול קשישים' כמו שדודו קרא לו, יוצאים מהאוטו מצלמים וחוזרים.
סידרו שם גשר שלא זכרתי מהפעם שעברה שהיינו שם, והילדים נהנו, כמות המים מרשימה למרות שדודו טען שלעיתים יש הרבה יותר.
קינחנו בתורמוס!

משם תכננו לנסוע לבית של מירי ודודו אולם בדרך מירי הציעה שנעצור בחורשת טל היות ויש שם פריחה יפה, כמובן שהסכמנו. נכנסו והופתענו מהפריחה במקום. מרבדים של כלניות !
הילדים השתעשו במים ובקפיתו מעל הנחל ואנחנו רבצנו בדשא.

כל התמונות כאן
משם נסענו לשמיר, אכלנו ארוחת צהרים מאוחרת וקשקשנו קצת.
מזג האויר היה מדהים וקצת הצטערתי שלא הלכנו לטייל בכרמל עד ששמענו מגבי שבזכרון והסביבה ירד גשם.

Related posts:

1. דרבשיה
2. טיול בנחל גוש חלב (ג'יש)
3. שבת בשמשית