ינו' 14 2012
דזרט צ'אלנג'
פורסם לראשונה בקומונת כרמליTeam.
הארוע היה ב 2011 30.11-1.12
הכל התחיל כשיעל הציעה שניסע השנה לדזרט צ'אלנג'. השאלה הגדולה הייתה מי רוכב מה ואיך זה יסתדר.
בסוף החלטנו שננסה לרכוב כולנו את המשפחתי (14 ק"מ) ואני ארכוב עם ערן למחרת בזוגות את הארוך שזה אומר 70 ק"מ. האתגר הבא היה לארגן אופניים כך שכל הילדים יוכלו לרכוב וגם השאלה המטרידה האם נצליח להעמיס את הכל על אוטו אחד.
לקחנו מאח של יעל טריילר ובדקתי שהכסא שיש לי עוד תקין. גיליתי שאני לא יכול לחבר אותם ביחד לאופניים שלי ולכן תכננו שיעל תגרור את עידו באופניים שלה ואני את ליבי בשלי. אחרי קצת בדיקות ואילתורים עשינו סיבוב נסיון ובו התברר שליבי שינתה את דעתה והיא מסרבת בתוקף לעלות על הכסא מאחורי …
בחמישי בערב ארזנו את הכל, בעיקר יעל ובשישי קמתי מוקדם כדי להתחיל להעמיס את הכל על האוטו. אחרי שעתיים בערך האוטו היה עמוס ועליו כל הציוד ואז נזכרתי ששכחנו את השמיכות. הורדתי זוג אופניים מהגג, העמסתי עוד שני תיקים עם שמיכות פוך בפנים והחזרתי את האופניים. 9 וקצת ויצאנו לדרך לפי התכנון.
הגענו קצת לפני 12 והתחלנו להתארגן לרכיבה המשפחתית. רישום זריז ובמקביל פריקה של כל האופניים והרכבתם וב12:45 הם יצאו לדרך. אפילו נמרוד (הכרוז הנצחי) התלהב : "יש כאן אמא שגוררת את הבן שלה".
נשארתי לשעשע את ליבי, ניסנו לבנות את האוהל הגדול אבל לא היה מה לשים בתוכו והרוח הפילה אותו, אז הקמנו את הקטן בינתיים וליבי שיחקה עם כל הריצ'רצ'ים. אח"כ נחנו קצת חיכינו ואז אכלנו ובסוף כולם חזרו מאושרים.
המשכנו בהתארגנות, הקמנו אוהל עשינו סיבוב בדוכנים, אכלנו הקשבנו לקבלת שבת, קצת שירים מההופעה ו21:30 כבר היינו מוכנים לסגירת הבסטה. שכחתי לציין שבערב ניסיתי להוריד את המחבר של הכסא ילדים מהאופניים שלי ולא הצלחתי. נסיונות, חיפוש עזרה, נסיונות לנסר וכל רעיון אחר לא צלחו והעצה הכי טובה שקבלתי הייתה לנפח את הבולם ולהוריד את זה אח"כ בבית עם מסור דיסק.
בבוקר 5:15 כבר התעוררתי למרות שתכננתי קצת יותר מאוחר, ראיתי שאני כבר לא נרדם שוב והחלטתי לקום ולהתארגן רגוע. שירותים קורנפלקס מתלבש ובנתיים נמרוד כבר מצא את המיקרופון ומתחיל את היומית שלו, הזכיר לי קצת את ההשכמות של הצופים בעופר. הוא מודיע שרומן כבר מחכה שיביאו לו בעיות טכניות ואני מחליט לנסות שוב, קופץ אליו עם האופניים ואחרי מבט קצר הוא מסכים שאין מה לעשות ומנפח את הבולם היטב. חוזר לאוהל ורואה שערן הגיע. מתלבט מה ללבוש ומחליט להשאר עם ביב חולצה קצרה וארוכה מעל. מוציא אבנים מהנעליים ועוברים לקו הזינוק, שוב מתלבט לגבי החולצה הארוכה אבל מחליט להשאיר. מזכיר לערן שאנחנו כאן בשביל הכיף … מסתבר שזה קצת בעייתי כשאתה על קו זינוק ותיכף מתחילה ספירה לאחור, בטח כשהשותף שלך עם אופני זנב קשיח מקרבון. תדרוך קצר ויוצאים לדרך קצת צפוף ובהתחלה יש הרבה אבק. מחילים די רגוע להתחמם קצת וגם לעקוף כאלה שנדחפו לפנינו בזינוק. רוכבים קצת בנחל וערן אומר שהשנה הסיבוב הפוך בכיוון, אחרי כמה קילומטרים ערן מודיע לי שנגמרה העליה ואני תוהה על לאיזה עליה הוא מתכוון ?
מגיעים למישור וזוג שעקפנו בעליה עובר אותנו בקצב עצבני, מחליטים שהגיע הזמן להעביר הילוך ועוברים למוד כביש, מחליפים הובלה מדי פעם וזה באמת עובד, עוקפים אותם בחזרה וממשיכים בקצב עד לפידינג זון. עצירה קצרה וממשיכים, עוד קצת מישור וירידה לנחל פרצים שם קצת מעכבים אותנו אבל ביציאה מהנחל ממשיכים לדחוף. עוברים ליד וורן שזורק מילות עידוד, רואים ממול את רוכבי ההקפה הבודדת מדוושים להנאתם וקצת אח"כ סוגרים הקפה אצלי יצא 1:07. מתחילים את השניה ואחרי זמן קצר אני מגלה את העליה שלא הרגשתי בהקפה הראשונה. מוריד הילוך מעלה קאדנס ואומר לערן שאני מתחיל להרגיש עייפות. הוא יורד מהמפלטה …
נכנס לקצב שנוח לי בעליה ומגלה שזה עדיין מספיק כדי לעקוף הרבה רוכבים. עוברים את צביקס שזורק מילה טובה ואני מתרכז בלשמור על ערן קרוב, חולפים על פני מישהי יפה עם חולצה יפה כמו שלנו וממשיכים. מגיעים למישור ואני משתדל לתרום את חלקי בהובלה אבל ערן נוטל את רוב העומס. עוקפים הרבה מהמקצים היותר קצרים ומגיעים שוב לפידינג זון, עוצרים ליד, דוחפים ג'ל ( אני גם תמר ואיזוטון) וממשיכים. בנחל די צפוף אז נזהרים. שוב עוברים ליד וורן ואדמקה שמעודדים. ודי מהר סוגרים את ההקפה השניה. הזמן 2:16 נדמה לי.
סיבוב שלישי וברור לי שאני צריך לשמור כוחות בעליה, אומר לערן שמבחינתי זה לא ממש משנה אם נסיים ב3:25 או 3:35, רוכבים יחסית רגוע את העליה ובמישור ערן מוביל ואני מנסה להצמד אליו כמה שאפשר, ראוה שמדי פעם הוא מוריד קצב בשבילי. מגיעים שוב לפידינג זון, מסיים את האיזוטון, בננה ולדרך. פתאום אני קולט שנשארו רק עוד 10 ק"מ ואני מרגיש טוב, מה גם שמכאן זה מישור וירידה קלה, עובר קדימה ומתחיל להגביר את הקצב. לערן אין בעיה והוא צמוד אליי מאחור. עוקפים עוד רוכבים, מזהה חבר מזכרון שעושה שתי הקפות בכיף, חולפים על פניו. מודיע לערן שישכח מזה שאמרתי שהזמן לא משנה וממשיך. בערך קילומטר וחצי לסוף אני מבין שהתחלתי את הספרינט לסיום שלי מוקדם מדי ושאני מתחיל להתעייף, מוריד טיפה קצב אבל מיד ערן עובר קדימה ומשך אותי. אני מזהה לפני זוג שהיו סביבנו כל הזמן, עברו אותנו עברנו אותם וכך הלאה ומסמן אותם כמטרה. מגיעים אליהם עוברים אותם וכבר ממש קרובים לסיום, עוד מאמץ קטן ורואים את קו הסיום. נצמד אל ערן וכמה מטרים מהסיום יש ליצן שנוסע בזיגזג ודופק לנו את תמונת הפיניש.
זהו 3:26
מבט קצר מסביב ואני מגלה שלא מחכים לי, גם במעברים בסוף כל הקפה הסתכלתי לצדדים ולא ראיתי אף אחד. מסביר לערן שהם מחכים לי רק בעוד שעה לפחות, לא חשבתי שנסיים בפחות מ4 שעות. הולכים לאוהל וכולם שם משחקים על המחצלת מבסוטים.
התאוששות קצרה, קצת מנוחה ואוכל ברקע פודיומים. לאט לאט מתחילים לקפל ולארוז מסביבנו כולם מתקפלים.
מעמיסים הכל על האוטו, מאחורינו רק האוהל של נועה נשאר עומד ובסוף הכל על הואטו ונוסעים חזרה.
כל התמונות:
עוד תמונות מסתובבות ברשת.
No related posts.
[...] ספר. כמה רכיבות אופניים מרשימות כולל מחנה אימון בצרעה, דזרט צ'אלנג' וצ'ימיצ'ורי אחריו. חופשת סקי בחנוכה עם אמיר ושני בסלה [...]