יוני 13 2010
שבועות
כמדי חג שבועות חשבנו שנקפוץ לבקר באיזה קיבוץ לראות תהלוכת הטרקטורים שלהם.
ביום שני הייתי עם שני וליבי בתהלוכה בזכרון, אמיר ויתר ועידו היה אצל חבר. צעדנו לאורך המדרחוב אחרי הטרקטורים ובין המוני ילדים, הגענו לגן טיול ושם שני התמקמה לצפות ברקדניות.
ביום שלישי היינו בארוחת חג חלבית אצל ההורים של יעל וכולם הופתעו מכמה הילדים נהנו מהאוכל.
כאמור תככנו לנסוע ברביעי למירי ודודו הם הסכימו בשמחה והציעו לנו להצטרף לטיול לחמישי שישי ואנחנו נעננו בשמחה. ברביעי בבוקר ארזנו ( כשלוש שעות) ולאחר שהאוטו היה עמוס לעייפה נסענו אליהם. פעם ראשונה שאנחנו אצלם בבית החדש והוא ממש יפה. קומה אחת מרווחת. בערב הלכנו לראות ההופעה והתהלוכה , היה נחמד ולא ארוך כמו בפעם הקודמת. דודו כהרגלו הכין אוכל.
למחרת נסענו לטייל בנחל כזיב, השכנים שלהם סיגל וערן עם הילדים הצטרפו. קבענו עם טליה שנפגש בפארק גורן משם מתחיל המסלול, היא הגיעה לפנינו וחיכתה לנו. הקפצנו מכוניות לסוף המסלול ויצאנו לדרך מחניון הזיתים. ההתחלה היא ירידה די תלולה אבל הילדים הלכו ממש יפה, היה משבר קטן שהתגברנו עליו.
בסוף הירידה מגיעים לעין טמיר, ושם עצרנו לטבילה במים ונכנסו לניקבה. ההליכה בניקבה היא מרשימה. סיפרתי לילדים שפעם הייתי שם והייתה נקודה שכדי להמשיך היה צריך לצלול בגלל שהתקרה הייתה כ"כ נמוכה. הפעם לא היה כזה מקום, הספיק להתכופף. משם המשכנו בהליכה לאורך הנחל, פשוט מקסים. משחקים של אור וצל, עוברים מצד אחד של הנחל לצד השני מספר פעמים, השביל עובר בינות לשיחים ופשוט יפה. הגענו עד למרגלות המונפורט שברגע שהוא ניגלה הוא ממש מרשים. ויתרנו על העליה למונפורט והתחלנו בטיפוס חזרה לכיוון פארק גורן. הילדים התגברו על העליה בקלילות, אולי העובדה שידעו שיש גלידה בסיום עזרה ?
לאחר הגלידה וסיום ההקפצות מצאנו מקום נוח שינה בחניון האלון. הקמנו את האוהלים והתחלנו לארגן מדורה ואוכל כשדודו מפקח על העיניינים. הוא הכין לנו פויקה ללא בשר שהיה מצוין והיה כיף לשבת מסביב למדורה. הילדים שיחקו באוהלים והסתדרו מצוין.
למחרת בבוקר לקחנו את הזמן שלנו והתארגנו לאט, יהב לא הרגישה טוב כבר מהערב ולכן מירי ודודו החליטו לחזור הבייתה ואנחנו חיפשנו משהו קל והחלטנו לנסוע לראש הנקרה. סיגל וערן הצטרפו אלינו.
כשהגענו החניה הייתה מלאה וחנינו מחוץ לשער, קצת מדאיג אבל אחר כך גילינו שלא צפוף. כבר בדרך אל הרכבל נגלה לעינינו הנוף המרהיב.
ירדנו ברכבל והילדים כמובן התרגשו, הם נזכרו ברכבלים של חופשת הסקי. למטה הלכנו בהתחלה לסרט שמסביר מעט על המקום וקצת על ההיסטוריה. משם נכנסו לנקרות עצמן. הילדים רצו קדימה ויעל הצטרפה אליהם כך שנשארית לבד עם ליבי מאחור. התמונות מתוך הנקרות לא יצאו משהו, קשה לצלם מים בחושך עם מצלמה פשוטה וילדה על הגב.
עלינו למעלה ברכבל ואנחנו נשארנו לאכול במסעדה ומשם הבייתה.
Related posts:
