נוב' 07 2009
טיול מדבר ראשון באופניים
בחמישי שישי ( 11/ 6-5 ) הייתי בטיול המדבר הראשון שלי עם אופניים. החברה ארגנו טיול למופת ולי נשאר רק להגיע.
ביום רביעי בבוקר עופר מתלת אופן התקשר והודיע לי שאופני המבחן שהזמנתי הגיעו. היות והתכוונתי בכל מקרה לעבור בחנות לפני הטיול אמרתי לו שאני מגיע תוך כמה דקות ובתום סיבוב הבוקר לפיזור הילדים לגם ולבית הספר התיצבתי בחנות. שאלתי אותם אם זה בסדר שאקח אותם לטיול מדבר של יומיים והם אמרו שאין בעיה (אנשים עושים דברים יותר גרועים עם אופני מבחן…).
משם נסעתי לעבודה ובדרך אלי התקשר אלי ושאל איך אני נוסע לטיול, אמרתי לא שלא דאגתי לנושא כי הנחתי שמארגנים את זה , הוא עדכן אותי שההתארגנות היא עצמאית והציע שניסע ביחד, הסכמתי וקבענו שננסה להעביר את הגגון שלי לאוטו שלו. טוב שהוא התקשר אחרת הייתי מוצא את עצמי בלי סידור ונוסע לבד שאותו שלי. בערב באתי אליו וניסינו להעביר את הגגון והמנשאים לאוטו שלו שגם הוא פורד פוקוס אבל דגם חדיש יותר. בצהריים התקשרתי ליבואנים של הגגון והמנשאים ושאלתי אותם עם אפשר להעביר והם אמרו שלדעתם כן. הצלחנו להעביר פס אחד של הגגון אבל לא את השני, יש הבדל משמעותי ברוחב של המכוניות ואחרי שעה של נסיונות התיאשנו. עשינו עוד נסיון קצר עם הגגון השני ( של הסיטרואן פיקסה) אבל הוא לא היה קרוב אפילו. אלי אמר שהוא יקפל את המושב האחורי ונכניס את שני הזוגות שם וכך היה.
יצאנו בבוקר ביום חמישי בצורה רגועה, בדרך עצרנו באלונית בכביש שש ובסוף הגענו לירוחם שם התחלנו את המסלול של היום הראשון.
המסלול של סובב ירוחם הוא מקסים בעיני, לא קשה טכנית או פיזית ( 31 ק"מ עם 420 מטר טיפוס) ומשולט היטב ברובו. ההגעה לאגם ירוחם מלמעלה מרשימה מאוד.
האגם כמובן הזכיר לי את הטיול שעשינו באזור לפי כשנתיים עם כל המשפחה.
הנה תמונה קבוצתית:
תמונה קבוצתית : מימין לשמאל, ליעד, אלון, אלי, עדי, גיל, יואל, איתן, ארז, אילון ( צילם עמית).
והנה תמונה של האופניים שרכבתי עליהם:
המארין של החנות (אופני המבחן שלי)
השינה הייתה מתוכננת בבית ספר שדה חצבה. זכרתי שמירי ודודו אמרו שהם ישנו שם פעם והיה זוועה, לשמחתי המקום היה ממש בסדר. היינו לבד שם וכנראה שזה הבדל עצום ( אמרו לנו שלילה לפני היו שם כ150 ילדים). הבנות שאחראיות למקום שמחו לשבת ולקשקש ולאכול איתנו. עשינו על האש, שתינו קצת (או הרבה לחלקנו), דנו ותיכננו את המסלול למחרת ובסוף הלכנו לישון.
התוכנית ליום השני הייתה קצת ארוכה וקשה. הבעיה הייתה שנקודת ההחלטה אם לבצע את כל הדרך או לחתוך באמצע הייתה בערך באמצע הדרך וידענו צריך להגיע לשם מספיק מוקדם. אני הייתי קצת סקפטי לגבי היכולת שלנו להספיק וגם נשמע שהמסלול קצת קשה. עדי היחיד שכבר היה שם תיאר זאת בערך כך: ביצה טובענית, אח"כ עליה קשה ואז מתחיל הקטע הקשה …
החלטנו שאם נגיע לנקודת ההחלטה לפני 11.30 נמשיך, אחרת נחתוך. בבוקר עמית הקפיד לדחוף (ולמשוך) אותנו קדימה, קיצר את ההפסקות ודפק קצב כל זאת על מנת שנגיע בזמן. עדי סבל מפנצ'רים ששרפו זמן יקר ומעט לפני הנקודה הצמיג הקדמי שלי נקרע. בנקודת ההחלטה עצרנו לטפל בו וזה נראה כך:
חבישה לצמיג מעשה ידי יואל ובתמיכת עמית
בשלב זה הנחתי שלא אמשיך אבל לא רציתי לחזור לבד ולכם החלטנו שנמשיך קצת ונראה איך מתקדמים העניינים. העניינים היו בסדר והמששנו קדימה. היה הרבה פחות קשה משחשבתי!
הטיול עצצמו היה יפהפה. גב זרן מרשי םמאוד, בעיקר שהגענו מלמעלה ורכבנו על הצוק עד הירידה.
שימו לב שהסלע באויר
עין שרף ונחל שרף היו יפים מאוד.
הנה המסלול:
הרכיבה במדבר הייתה חויה, שונה מהליכה במדבר אך מרשים באותה המידה.
בדרך חזרה עצרנו בבאר שבע במסעדת ערביקה לארוחה מסכמת בהמלצתו של אלי, היה מצוין. אח"כ גיליתי שהמסעדה של ההורים של נעם מהגן של עידו, עולם קטן.
Related posts:
