אוג' 26 2009
יום שישי – עין טינה 21.8.09
ביום שישי די התלבטנו להיכן לטייל, האפשרויות היו עין טינה, דרבשיה ובניאס. בסוף החלטנו ללכת לעין טינה, מוכר וידוע אך גם נוח. המקום היה עמוס באנשים והייתה מעט הרגשה של טיילת. היינו בין הבודדים שנסעו עם האוטו עד המים כמעט וזה הרגיש לי קצת מוזר היות ולרוב אני דווקא זה שמתחיל רחוק אך הקטע מהחניה עד ההתחלה הוא די סתמי ובשמש והעדפנו לנסוע אותו בעיקר בגלל הילדים. אני מניח שעוד רבים היו נוסעים אותו גם אם לא היה נעבר מים התחילתו שכנראה מעט יודעים שאין בעיה לעבור עם הרכב ולכן חוששים ומשאירים את המכוניות רחוקות יותר.
בנחל עצמו הוסיפו עמודים עם כבל מתכת בצדדים שעוזרים להליכה אך תורמים עוד יותר חהרגשת הטיילת. משיחה עם הפקח מאוחר יותר הבנו שהם נועדו להגן על הפרחים ולא לעזור לאנשים …
מראש תכננו שיעל וליבי ישארו במקום מוצל ואני ומי שירצה מהילדים נמשיך למעלה. להפתעתי היחיד שרצה להמשיך היה עידו. עלינו לכיוון המפל כשעידו מפתיע אותי במרץ רב ובצעידה נמרצת. ברגע שהוא הבין שהוא היחיד שהולך את החלק היותר קשה של המסלול זה הפך לאתגר עבורו וכבר מזמן גילינו שהילדים הולכים הרבה יותר טוב כשיש להם אתגר, כשהם חושבים שהדרך קשה.
לצערי פיספסנו את העליה הרטובה (דרך המפל) והגענו אליו מלמעלה. היה מרשים מאוד והייתה כמות רצינית של מים ( וגם אנשים). ירדנו מהחלק העליון של המפל לתחתון דרך המים ושם התלבטתי אם להמשיך לרדת במים או לחזור בדרך שבאנו. בסוף החלטתי לחזור כמו שבאנו היות ונראה לי שיקח המון זמן לרדת במים. חזרנו ופגשנו את כולם, ומשם חזרנו לאוטו.
שם נפרדנו מדני, אליה וכרמל ומגליה, איגור ושחר ונסענו לשמיר למירי ודודו.
Related posts:
