דברים קטנים

משום מה הילדים שלנו כשהם לומדים לדבר מתקשים בחלק מהאותיות. אחרי שגם אמיר וגם שני בילו שעות אצל קלינאית התקשורת היה לנו ברור שגם עידו יעבור שם. לפני כמה חודשים יעל הייתה איתו בפעם הראשונה אבל הוא לא שיתף פעולה ולכן ההחלטה הייתה לחכות קצת. עם אמיר ושני יצא שיעל ואני חלקנו את המפגשים, עם עידו יצא שרק יעל הלכה. הם היו במספר פגישות נוספות שבהם עידו למד לבטא שׁין במקום השׂין שהוא אמר. לקח קצת זמן עד שזה נקלט אבל החמוד הזה לקח את זה עד הסוף ועכשיו הוא אומר שׁין במקום שׂין, סמך, וגם צדי.

זה מאוד מתוק אבל גם קשׁת משׁחיק …

תגיות: דיבור, קלינאית תקשורת

כרגיל בחופש הגדול הגיע גם הזמן של הנופש בשעל. בשנים האחרונות ישנו בחושות שנמצאות בקטיף העצמי בשעל, זה לא בישוב עצמו אלא מספר קילומטרים צפונית. השנה החלטנו לגוון ובחרנו באינידאני ג'ונס. המקום עצמו היה מעולה. במתחם כולו ישנם שישה אוהלים אינדיאנים, שלושה גדולים שמתאימים ל5-9 אנשים ושלושה יותר קטנים שמתאימים ל2-4. אנחנו היינו באחד הגדולים. ליד כל אוהל יש אוהל קטן נוסף שהוא השירותים והמקלחת וזה ממש נוח. בנוסף יש כיור ושיש עם ארון קטן מתחת והם מהווים מטבחון. בין האוהלים יש מרווחים לא קטנים כך שאין הרגשת צפיפות כלל. ובכל מתחם יש שני ערסלים שכיף להמרח בהם וגם להרדם. הילדים הפכו אותם ללונה פארק! בקיצור המקום היה מצוין, ניכר שהשקיעו מחשבה בפרטים הקטנים, בכל מתחם יש גם מנגל, תאורה ואפילו דרגש שהילדים יוכלו להגיע לברז בקלות. באוהל עצמו יש מאוור ותנורים, מקרר וכמובן המיזרונים. לנו זה היה מרווח מאוד, ל8 נראה לי כבר די צפוף. הנה מספר תמונות:

ביום חמישי בבוקר עוד הספקתי לרכוב עם המועדון, התאמנו על ירידה במהירות נמוכה ואחר כך עברנו על סינגל brothers  שיש בו שתי ירידות לא קלות, היה כיף!

אחר כך חזרתי הביתה ועזרתי באריזה וההעמסה. התוכנית הייתה לצאת ב12.00 ועמדנו בה בכבוד. נסענו לקייקי הגושרים ושם יעל נשארה עם ליבי יחד עם גבי ונעמי ואני עם אמיר שני ועידו יצאנו לשייט. היה מצוין ולשמחתי כולם נהנו מאוד, קצת חששתי שעידו לא יהנה ויחשוש מהמים אבל הוא היה מבסוט מאוד. עצרנו מדי פעם לרחצה בנחל ובעיקר התחרנו בשאר החברים, לילדים היה חשוב מאוד שנהיה ראשונים. השתדלתי לתת להם לנווט ולחתור לבד אבל מדי פעם הם דרשו שאני אחתור כדי שנעקוף … לא לקחנו מצלמה אז יש לנו רק את התמונה מההתחלה שצילמו במקום:

מבחינת הילדים נראה לי שזה היה הhighlight  של הטיול, מיד בסיום הם שאלו אם נוכל לעשות את זה בכל שנה.

שכחתי לציין מי היה איתנו בנופש, משפחת לביא בהרכב מלא, נעמי לא הרגישה טוב והיה לה קשה בלילות, ביום האחרון הם לא טיילו וחתכו הבייתה מלבד יואב שבא איתנו.  משפחת תמרי כשסיגל הצטרפה בשישי בערב, אלכס עם תומר ואביעד, לאה נשארה עם יאיר ( הבן החדש) בבית. ולימור ועילי שהשאירו את דגן ועידן בבית.

אחרי הקייקים נסענו לשעל והתמקמנו, בערב אלכס ובני הכינו על האש, הם שני תפעלנים והשארנו להם את מלאכת הבישול גם בערב השני, פשוט נראה שהם נהנים מזה.

הבשר שקנינו מאיתן היה טעים מאוד. אחרי הארוחה נשכבתי באחד הערסלים ונרדמתי. לא מפתיע עם לוקחים בחשבון את שעת ההשכמה וכל מה שעשיתי במהלך היום ומוסיפים את הארוחה והאלכוהול (קברנה של ענתות וודקה אבסולוט).

ביום שישי טיילנו בנחל ג'ילבון, התחלנו בירידה לכיוון מפל דבורה ושם נכנסו למים לבריכות. המים מעולים קרים ברגע הראשון אבל מתרגלים וזה ממש כיף, שינוי מרענן לחום שבחוץ. משם המשכנו בהליכה בנחל כשמדי פעם עצרנו במקומות שבהם ניתן לשכשך במים. המסלול יפה חלקו מוצל וחלקו לצד הנחל ובשמש. לצערי שכחתי את המצלמה במאהל ולכן אין כמעט תמונות, צילמתי מעט בסלולרי כשהגענו למפל ג'ילבון. במפל ג'ילבון התלבטנו עם לרדת לבריכה אבל בשל עייפות של הצעירים שבחבורה החלטנו לוותר ולהסתפק בתצפית המרהיבה עליו. משם עלינו חזרה לחניה, לרכב שחיכה ( עשינו הקפצה של מכוניות לחסוך קטע הליכה נהלתי) ולשמחתנו מצאנו את הגזלן וקינחנו בגלידה.

בשבת היינו בבריכת המשושים. בבוקר התלבטנו איזה מסלול לבחור, רצינו משהו שלא היינו בו מליון פעמים ואם אפשר שלא יהיה מפוצץ וכמובן שעם מים. היה ברור שנתפשר על משהו. היות ובבריכת המשושים הילדים עוד לא היו וגם אנחנו כבר לא היינו שם שנים רבות זה התאים לנו. ההליכה עצמה לא קשה במיוחד, ירידה עד המים והבריכה כיפית. שחיתי עם אמיר עד למפל ועלינו מעט למעלה. שני הייתה בלחץ מהדבורים ( צרעות) שהיו שם. העליה לא נוראית אבל גם לא קלילה, בעיקר כשחם. סה"כ הייתה בחירה מוצלחת לדעתי. קינחנו בגלידה ונסענו הביתה.

תגיות: בריכת המשושים, ג'ילבון, גלידה, חופש גדול, טיול, מפל, קייקים, שעל

שוב בילינו סוף שבוע במעגן. זה כבר הפך להרגל, לדעתי כבר 5 שנים ברצף ( אולי רק 4) שבאוגוסט אנחנו שם. גם חופשה בשעל הפכה להרגל, אנחנו אמורים להיות שם בסוף השבוע הקרוב. השנה נפלנו על מזג אויר חריג, היה חם מאוד (מאוד). ידענו את זה עוד לפני שהגענו אולם זה לא הוריד מעומס החום. בדרך תכננו לקנות בשר בדוריס קצבים בצמח אבל היה סגור. אז בהמלצו של זוהר נסענו למרינדו ליד עין גב וקנינו שם. יעל נכנסה לקנת ואני נשארתי באוטו עם עידו שישן, מד הטמפרטורה טיפס ועלה עד 55 מעלות ! בזמן הנסיעה הוא היה סביב 41. כשהגענו למעגן אחרי התארגנות קצרה רצינו מהר להגיע לבריכה. כשנכנסנו למים התאכזבנו כי הם היו חמים. בדרך כלל הכניסה למים מצננת וכשיוצאים מהם קריר, הפעם המים עצמם היו פושרים עד חמימים וכשיצאת לא היה צריך מגבת. למרות החום המעיק נהננו. היינו בחדרים קרובים לאלה שהיינו בשנה שעברה. גם השנה זוהר ועדילי היו, רמי ועירית הצטרפו גם אסף ורינת וגם עינת ומומי עם אלה. כל ערב עשינו על האש והבשר היה מצוין, אמנם היה יקר מאוד אבל טעים. אסף הכין את הבשר בערב הראשון מעולה ואחרי שאני לא עמדתי בסטנדרטים בערב השני רמי מינה את אסף להכין את הבשר שוב בערב האחרון.

בשבת בערב הייתה רחצת לילה וזו הייתה הפעם היחידה שהמים היו קרירים ונעימים. כל ערב הילדים שברו שיאים והלכו לישון מאוחר אבל לא היה לנו אכפת. ליבי כמובן  הרגישה אחת מהחברה ולאות הזדהות נשארה ערה גם היא, לפחות בבקרים היא לא משכימה מוקדם. אמיר הוא בדרך כלל הראשון לפרוש ולישון וגם הראשון שקם. שני האחרונה ללכת לישון ולקום.

ליבי כשהיא שומעת שהולכים לבריכה מיד רוצה להתארגן, וזה כולל בגד ים, כובע ים ,משקפת ומצופים. וכך היא נראית כשהיא מוכנה:

והנה תמונ נוספת ימים ספורים קודם לפני שיצאנו לבריכה במעין צבי:

תגיות: בריכה, בשר, חופש גדול, מעגן, נופש, על האש

עברה שנה מאז שפתחתי את הבלוג הזה. באופן מפתיע הוא עדיין בחיים. אמנם לא כתבתי כמו שתכננתי, והרבה פעמים דברים שעברו לי בראש לא הגיעו בסופו של דבר לכתב. אפילו טיולים שעשיתי והיו אמורים להיות חלק עיקרי בבלוג חלקם לא נמצא כאן. גיליתי שמה שאני לא כותב מיד או תוך ימים ספורים אני לא כותב כלל מאוחר יותר. יש איזה פוסט או שניים שהתחלתי ולא סיימתי. אם להיות אופטימי יש סיכוי שעוד אסיים אותם יום אחד או שפשוט אפרסם כמו שהם. מה שבטוח זה שאת כל הפרטים שרציתי לכתוב כבר אין סיכוי שאזכור.
דבר טוב אחד שיצא הוא שאני מצלם יותר, כך שגם על דברים שלא כתבתי יש יותר תמונות ואפשר לצפות בהן.
עד עכשיו לא שמתי לינק לבלוג הזה בשום מקום כי הנחתי שהוא יגווע די מהר, נראה לי שעכשיו כבר אפשר.

לחששות שליווי את חייו של הבלוג הייתה סיבה טובה. פעם כבר חשבתי להתחיל לכתוב בלוג, ואפילו כתבתי את ההודעה הראשונה, הנה היא:

First message!
After considering it for a long time I’ve decided to start my blog.
The reason I started it today is because this is my birthday, and I thought giving birth to the blog on the same day is cool.

I’ll probably stop updating it one day or another, that’s one of the main reasons I didn’t start one till today.

What can you expect to find in it?
Well it is about me, my life and such. Probably a lot about my family, mostly my three adorable kids and about my hobbies, that include: basketball, juggling, ski, playing online diplomacy and some other stuff.

Hope everyone enjoys it.

Alon
May 23rd, 2007

לא הייתה הודעה שניה …

בכל אופן די הרבה השתנה מאז, עוד ילדה, עוד תחביב ועוד זמן שעבר.

מקווה שהבלוג יחגוג עוד יומולדת בשנה הבאה ושמי שקורא יהנה.

תגיות: בלוג, יום הולדת

ליבי התחילה ללכת לבד(סופסוף).
הוידאו הוא ממש מהימים הראשונים 24.5.2010

לפני היא פשוט הייתה לוקחת את הבימבה ומתחילה לצעוד איתה. מספר פעמים היא הלכה עד לגן משחקים וחזרה. היא גם יודעת את הדרך!
עכשיו היא צועדת איתנו לשם יד ביד, עדיין לא לבד.

תגיות: גן משחקים, הליכה

ביום שבת 4.6.10 עשינו טיול קצר בחוף הבונים. עידו ישן אצל אלעד והיינו צריכים לאסוף אותו בבוקר. רומי ישנה אצל שני. יצא שהם הלכו לישון מאוחר, קמו מוקדם (וכנראה שעידו גם לא אכל ארוחת בוקר). התוצאה ילדים עצבניים בטיול …
הטיול עצמו יפהיפה אבל בשלב מסוים נשבר לנו והבנו שצריך לקצר אז קיצרנו קצת את המסלול והגענו לחוף. שם הצטרפו אלינו רינת ואסף עם הילידם. מיד הילדים התחילו לחפור, זה ממש הרגיע אותם. בניגוד לנוהל שבו מסיימים בגלידה החלטנו להקדים את הגלידה לשלב מוקדם יותר. לימדתי את שני איך תופסים גלים והיא ממש נהנתה, גם אני.

תגיות: גלידה, חוף הבונים, טיול

כמדי חג שבועות חשבנו שנקפוץ לבקר באיזה קיבוץ לראות תהלוכת הטרקטורים שלהם.
ביום שני הייתי עם שני וליבי בתהלוכה בזכרון, אמיר ויתר ועידו היה אצל חבר. צעדנו לאורך המדרחוב אחרי הטרקטורים ובין המוני ילדים, הגענו לגן טיול ושם שני התמקמה לצפות ברקדניות.
ביום שלישי היינו בארוחת חג חלבית אצל ההורים של יעל וכולם הופתעו מכמה הילדים נהנו מהאוכל.
כאמור תככנו לנסוע ברביעי למירי ודודו הם הסכימו בשמחה והציעו לנו להצטרף לטיול לחמישי שישי ואנחנו נעננו בשמחה. ברביעי בבוקר ארזנו ( כשלוש שעות) ולאחר שהאוטו היה עמוס לעייפה נסענו אליהם. פעם ראשונה שאנחנו אצלם בבית החדש והוא ממש יפה. קומה אחת מרווחת. בערב הלכנו לראות ההופעה והתהלוכה , היה נחמד ולא ארוך כמו בפעם הקודמת. דודו כהרגלו הכין אוכל.

למחרת נסענו לטייל בנחל כזיב, השכנים שלהם סיגל וערן עם הילדים הצטרפו. קבענו עם טליה שנפגש בפארק גורן משם מתחיל המסלול, היא הגיעה לפנינו וחיכתה לנו. הקפצנו מכוניות לסוף המסלול ויצאנו לדרך מחניון הזיתים. ההתחלה היא ירידה די תלולה אבל הילדים הלכו ממש יפה, היה משבר קטן שהתגברנו עליו.
בסוף הירידה מגיעים לעין טמיר, ושם עצרנו לטבילה במים ונכנסו לניקבה. ההליכה בניקבה היא מרשימה. סיפרתי לילדים שפעם הייתי שם והייתה נקודה שכדי להמשיך היה צריך לצלול בגלל שהתקרה הייתה כ"כ נמוכה. הפעם לא היה כזה מקום, הספיק להתכופף. משם המשכנו בהליכה לאורך הנחל, פשוט מקסים. משחקים של אור וצל, עוברים מצד אחד של הנחל לצד השני מספר פעמים, השביל עובר בינות לשיחים ופשוט יפה. הגענו עד למרגלות המונפורט שברגע שהוא ניגלה הוא ממש מרשים. ויתרנו על העליה למונפורט והתחלנו בטיפוס חזרה לכיוון פארק גורן. הילדים התגברו על העליה בקלילות, אולי העובדה שידעו שיש גלידה בסיום עזרה ?

לאחר הגלידה וסיום ההקפצות מצאנו מקום נוח שינה בחניון האלון. הקמנו את האוהלים והתחלנו לארגן מדורה ואוכל כשדודו מפקח על העיניינים. הוא הכין לנו פויקה ללא בשר שהיה מצוין והיה כיף לשבת מסביב למדורה. הילדים שיחקו באוהלים והסתדרו מצוין.
למחרת בבוקר לקחנו את הזמן שלנו והתארגנו לאט, יהב לא הרגישה טוב כבר מהערב ולכן מירי ודודו החליטו לחזור הבייתה ואנחנו חיפשנו משהו קל והחלטנו לנסוע לראש הנקרה. סיגל וערן הצטרפו אלינו.
כשהגענו החניה הייתה מלאה וחנינו מחוץ לשער, קצת מדאיג אבל אחר כך גילינו שלא צפוף. כבר בדרך אל הרכבל נגלה לעינינו הנוף המרהיב.

ירדנו ברכבל והילדים כמובן התרגשו, הם נזכרו ברכבלים של חופשת הסקי. למטה הלכנו בהתחלה לסרט שמסביר מעט על המקום וקצת על ההיסטוריה. משם נכנסו לנקרות עצמן. הילדים רצו קדימה ויעל הצטרפה אליהם כך שנשארית לבד עם ליבי מאחור. התמונות מתוך הנקרות לא יצאו משהו, קשה לצלם מים בחושך עם מצלמה פשוטה וילדה על הגב.
עלינו למעלה ברכבל ואנחנו נשארנו לאכול במסעדה ומשם הבייתה.

תגיות: גלידה, טיול, נחל כזיב, ראש הנקרה, שבועות

ביום שישי ההשתתפתי באירוע לזכרו של אהוד אפרתי. זוהי הפעם השלישית שהאירוע מתקיים ופעם ראשונה שאני משתתף.

הצעתי לאמיר להצטרף אלי לרכיבה העממית אבל הוא לא רצה ולכן הלכתי לרכיבה האתגרית, הארוכה יותר כ- 20 ק"מ. חשבתי שיבואו כמה מהחברה שלנו אבל בסוף רק ארז ואני הגענו. בדרך שאלתי אותו אם לא יהיה צפוף בסינגלים אבל הוא אמר שלפי דעתו לא יהיו הרבה אנשים וגם אם כן אז פשוט נרוץ קדימה. הייתי צריך להבין כבר כאן …
כשהגענו למקום בשבע בבוקר כבר היו הרבה רוכבים, מחמם את הלב לראות כזו כמות של אנשים שנאספו. היה קפה ופירות למי שרצה וחילקו חולצה וכובע. רק ב-7.25 התחילו להתארגן לתזוזה ואנחנו נעמדנו יחסית בהתחלה, תוך כדי דברי ההסבר הבנו שבעצם הזינוק לצד השני ואנחנו עומדים די בסוף. ארז דאג לתקן את זה ואחרי שלוש דקות בערך כבר היינו בין הראשונים. חלפו עוד מספר דקות ובכניסה לסינדל החדש ( סינגל אהוד) כבר היינו בעמדת זינוק מצוינת לפודיום. בתחילת הסינגל זה שהיה לפנינו ירד מהאופניים ועברנו אותו, קצת אח"כ כבר לא ראיתי את הגב של ארז וגם לא אף אחד מאחורי. תהיתי אם הוא יחכה בקצה העליה אבל כשלא ראיתי אותו פשוט המשכתי. מצאתי את עצמי בלי אף אחד מסביב, לא מלפנים ולא מאחור, זה הרגיש כמו הרכיבות הרגילות שאני עושה לבד בחורשן רק שהפעם היה מסלול מסומן (מצוין) וידעתי שיש אנשים מאחורי (וגם את ארז לפני). נכנסתי למוד של טיול בכיף ונהנתי מהמסלול והסינגלים שבו. בשלב מסוים בערך בעליה של סינגל החזירים ראיתי מישהו לפני אבל אח"כ עצרתי עצירה קצרה לאכול בננה ולהעביר חטיף לכיס והוא נעלם. באחד הסינגלים בירידה נפלה לי השרשרת ועצרתי לסדר את זה. עדיין לא היה אף אחד מאחורי. כשהתקרבנו לעליה הגדולה שוב ראיתי את הרוכב לפני ובעלית המתח הגבוה חלפתי על פניו. משם המשכתי בירידה עד הסיום. שם גיליתי את ארז והתברר לי שהיו שני רוכבים לפניו, כנראה רימו בזינוק (-;
בסיום הייתה פריסה מכובדת של עוגיות משקאות ארטיקים ופירות, ממש נתן הרגשה טובה. היו שם גם הרבה רוכבים מהמסלול העממי ואט אט הגיעו גם שאר הרוכבים.
לא נשארנו עד לטקס הסיום אלא חתכנו הבייתה.
סה"כ היה אירוע מרשים ומתוקתק, גם המסלול גם האירגון וגם הכיבוד, תענוג.

יש הקלטה שאיתן ביצע מאוחר יותר באותו היום, התחלה וסיום בזכרון אבל זה אותו סיבוב.

בשבת יצאתי לסיבוב קצר בחורשן ועברתי בסינגל החדש הפעם בירידה. נחמד מאוד.
מפת הסיבוב מצורפת.

תגיות: אהוד אפרתי, אופניים, חורשן, סינגל

ביום שבת 10.4 מצאתי את עצמי שלוש פעמים ביער עופר.
כתבתי על זה פוסט קצר בקומונה של עז הרים, וכאן הוא עם מספר שינויים ותוספת תמונות.

שלוש פעמים ביום ביער עופר !
פעם ראשונה על הבוקר, רכיבה עם חברים, טיפוס התותח ( חתיכת עליה שלא הכרתי) ירידה לכרם מהרל עליה לשבילי רון בסינגל שהכרנו ביום חמישי, מבט חטוף על המתארגנים ומשם לגוזמת וסובב גבעה, ולסיום ירידה בדרקנס. החדשות הטובות השיעור שבקשתי על הדרקנס מבוטל – אין צורך. נשאר רק אלמנט אחד שעצרתי בו אבל נראה לי עביר גם.

חזרתי הביתה לביקור קצר, שיעשעתי קצת את ליבי, בזמן הזה יעל הספיקה להכין אוכל לסדר לנקות לכבס והשד יודע מה עוד. שאלתי את הילדים מי רוצה להצטרף אלי לראות תחרות אופניים ההענות הייתה נמוכה ויצאתי רק עם שני בחזרה לעופר לצפות בגמר התחרות.
הגענו לעליה לחניון רון והיה שלט להשאיר את האוטו למטה, אז טיפסנו ברגל. כשהגענו פשוט התחלנו להתקדם לאורך המסלול, בהתחלה ראינו רוכבים מזנקים מהרמפה, אח"כ מהסיבוב הראשון וכך לאט לאט ירדנו לאורך המסלול תוך צפיה במתחרים. שני החליטה שהיא רוצה להגיע עד לאיפה ששומעים את האיש שמדבר ברמקול, כך שגם כשכבר היינו במיקום לא רע המשכנו למטה. הגענו לאיזור שבו רואים את הקפיצה מעל הסלע, חלפנו לצד איילת המצלמת ( ראיתה אותה בבוקר כשסיימנו את הרכיבה מגיעה בדיוק). וחברנו לליעד ועומר שרכבתי איתם בבוקר והיו עם הילדים, ליד היו גם סטאס ירדן ושלייר.
כאן צילמתי מעט, התמונה הראשונה היא של מישהו שקפץ ועד שהורדתי את המצלמה הוא כבר התרסק לתוך הקהל … מזל שהיינו מספיק רחוקים ומחוץ למסלול.

שני ציפתה לבואו של יואב בכליון עיניים אבל החליטה שצריך לרדת עד לסוף המסלול ולא עזרו השכנועים שלי שאנחנו במיקום טוב. ירדנו עוד קצת עד שלא היו כבר צופים מסביב ואז היא הסכימה שנחזור למקום הקודם שהיה יותר מוצלח. טיפסנו חזרה.
נשאר רק לחכות שיואב יחלוף על פנינו, ולהנות מהקפיצות המרשימות של המתחרים. אחרי שיואב חלף על פנינו בסערה המתנו עד אחרון הרוכבים וטיפסנו עם כולם למעלה.
הנה שתי תמונות של יואב שאיילת צילמה:

שני (המנהלת) הכתיבה שנשאר לצפות בכל חלוקת הפרסים וכך היה.

סיכום של התחרות כאן

חזרנו הביתה מרוצים אכלנו קצת עזרנו לכל השאר להתארגן ונסענו שוב ליער עופר הפעם לחניון הזיתים לטייל עם משפחות לביא ומבורך. עשינו טיול קצר שהילדים נהנו בו מאוד הם רצו קדימה כל הזמן ושיחקו אחד עם השני, יצא מוצלח מאוד. התחלנו בחניון הזיתים ומשם עשינו סיבוב.

כל התמונות כאן

תגיות: אופניים, דאון היל, חניון הזיתים, טיול, יער עופר

ליבי מגלה דברים בקצב שלה.
בזמן האחרון היא מתאמנת על לעמוד בלי ידיים, היא התחילה בסחנה בפסח כשהיינו בכנס הלהטוטים, וממשיכה קצת בכל יום. היא מאוד אוהבת לעמוד עלי ואז לעזוב את הידיים. כשהיא עושה את זה על המיטה שלנו ברגע שהיא מאבדת את שיווי המשקל ונופלת היא נשכבת על המיטה וצוחקת.
היום היא גילתה את הבימבה והבינה שהיא יכולה לשמש לה כהליכון, אז היא התחילה לדחוף אותה ברחבי החצר וללכת איתה. אחר כך היא זחלה החוצה ובפעם הראשונה לא נעצרה מיד אלא המשיכה למדרגות בחוץ וירדה לכיוון הכביש. זה היה עם יעל ומאוחר יותר היא חזרה על זה איתי ואז ביקשה שאחזיק לה את הידיים ויצאנו לצעדה כששני הצטרפה והחזיקה יד אחת ואני את השניה וכך הגענו כמעט עד הדואר. ליבי הכתיבה את הקצב ובהתחלה על כל צעד היא אמרה דה, זה נשמע כמו דה דה דה ( או שמאל ימין לפי הקצב).
מדרגות היא יורדת כשהיא מתישבת על כל מדרגה. היום בטעות היא ירדה שתיים כמו שצריך אבל מיד חזרה לשיטה שלה אחר כך.

תגיות: הליכה, מדרגות